אוסקר ואני הכרנו במה שנקרא "הטיול שאחרי הצבא" לפני 6 שנים באוסטרליה. אחרי 4 חודשים של טיול משותף בדרום הפסיפיק, עשרות אלפי קילומטרים של נסיעות על כביש 40 בסופי שבוע, תואר ראשון באוניברסיטאות שונות ותואר שני באותה אחת, הגיע היום המיוחל, וכמאמר ההזמנה היצירתית משהו שלנו, "נשברה הכוס ונפתח הבופה". כמובן שאין דרך טובה יותר לחגוג את נישואינו מאשר לנסוע לירח דבש בדרום אמריקה. כן, איכשהו הרעיון של טיול מוצ'ילרים מאובק קסם לנו יותר מאשר ריזורט מפנק על חופי תאילנד.
אז למה סבא וסבתא? טוב, זה לא סוד שלמרות פער הגילאים הקטן יחסית, אנחנו נמצאים בשלב אחר לגמרי בחיים יחסית לכל המשוחררים הטריים שמסתובבים לנו כאן בין הרגליים... כל מי ששומע שאנחנו בירח דבש פוער זוג עיניים כאילו הרעיון הזה בכלל לא מציאותי, ומכאן לתחושת הקשישות שפקדה אותנו בימים הראשונים המרחק קצר מאוד.
בשבוע הראשון לשהותנו כאן שלחנו למשפחה מיילים קצרים וענייניים המעדכנים שהכל בסדר ושאנחנו בחיים. אך לאור בקשת הקהל, וגם בעקבות מוניטין מספרי הסיפורים שנוצר לנו בטיול הקודם, העדכונים על קורותינו התחילו לזרום בצורת מיילים ארוכים למשפחה (שדלפו בשלב מסוים גם לכמה חברים).
אנחנו חייבים להודות שלא חשבנו שיהיה כזה ביקוש והתעניינות במיילים שלנו. רשימת התפוצה המצומצמת מדי שלנו דרשה הרחבה מיידית ולכן החלטנו שהגיע הזמן לפרסם את סיפורינו לקהל הרחב.
אז אנחנו מצרפים גם את המיילים הקודמים ומעתה נעדכן מכאן, בתקווה שתמשיכו להביע התעניינות ולא נגלה שאנחנו וההורים שלנו היחידים שקוראים את הבלוג הזה...
אז למה סבא וסבתא? טוב, זה לא סוד שלמרות פער הגילאים הקטן יחסית, אנחנו נמצאים בשלב אחר לגמרי בחיים יחסית לכל המשוחררים הטריים שמסתובבים לנו כאן בין הרגליים... כל מי ששומע שאנחנו בירח דבש פוער זוג עיניים כאילו הרעיון הזה בכלל לא מציאותי, ומכאן לתחושת הקשישות שפקדה אותנו בימים הראשונים המרחק קצר מאוד.
בשבוע הראשון לשהותנו כאן שלחנו למשפחה מיילים קצרים וענייניים המעדכנים שהכל בסדר ושאנחנו בחיים. אך לאור בקשת הקהל, וגם בעקבות מוניטין מספרי הסיפורים שנוצר לנו בטיול הקודם, העדכונים על קורותינו התחילו לזרום בצורת מיילים ארוכים למשפחה (שדלפו בשלב מסוים גם לכמה חברים).
אנחנו חייבים להודות שלא חשבנו שיהיה כזה ביקוש והתעניינות במיילים שלנו. רשימת התפוצה המצומצמת מדי שלנו דרשה הרחבה מיידית ולכן החלטנו שהגיע הזמן לפרסם את סיפורינו לקהל הרחב.
אז אנחנו מצרפים גם את המיילים הקודמים ומעתה נעדכן מכאן, בתקווה שתמשיכו להביע התעניינות ולא נגלה שאנחנו וההורים שלנו היחידים שקוראים את הבלוג הזה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה